החלטה בתיק עת"א 50720-01-13

1.     העותר מרצה מאסר לתקופה של 21 שנים וחמישה חודשים בגין אונס, שוד, חבלה גופנית חמורה ושהייה בלתי חוקית והוא עותר בעתירה שהגיש בעצמו, ושעליה חזר בא כוחו, כנגד תנאי העסקתו במפעל "א.ת. קרטונג' בע"מ", מפעל לייצור קרטונים, (להלן: " המפעל") הפועל באגף 8 בבית סוהר "השרון".       

2.     העותר מלין על כך שהמשיב מנכה, שלא כדין וללא הסכמתו, 6% משכר עבודתו לטובת עובדי בקרת איכות המועסקים במפעל. ב"כ העותר סוקר את סעיפי החוקים הרלוונטיים להעסקת אסירים ומדגיש כי אין כל מקור חוקי לניכוי כל סכום משכר העבודה, למעט במקרה של "עבודת שיקום" (ר' תקנה 59 לתקנות בתי הסוהר, התשל"ח-1978). העותר מבקש שבית המשפט יקבע, כי הניכוי הנ"ל נעשה שלא כדין ויורה למשיב להשיב לעותר את מלוא הסכום שנוכה משכרו.

כמו כן מלין העותר כנגד אי תשלום בונוסים המגיעים לו, לטענתו, וכנגד אי אספקת מדי עבודה, והאילוץ שנוצר לו בשל כך, לרכוש מדים במרכז המכר מכספו הפרטי. לטענתו, בבתי סוהר אחרים בהם שהה, סופקו לו מדי עבודה או שהוא קיבל מימון לרכישתם. משכך, מבקש העותר שבית המשפט יחייב את המשיב לספק לו מדי עבודה מתאימים לעונה ולסוג העבודה.

העותר מבקש לחייב את המשיב להציג נתונים לגבי העסקת אסירים אחרים, לרבות נתונים על סוג עבודתם, שכרם והניכויים משכרם, ככל שקיימים כאלה.

3. (א)  ב"כ המשיב דוחה את טענת העותר לפיה מנוכים 6% משכרו.

ב"כ המשיב סומכת טענתה על חוו"ד יועמ"ש מערך תעסוקה של שב"ס מתאריך 24.6.13 (להלן: " חוות הדעת"), ממנה עולה כי התגמול המשתלם לאסירים בעד עבודתם מועבר על ידי היזם הקבלני למשיב וזה מעביר את כולו לאסירים.

עוד עולה מחוות הדעת, כי התגמול מחושב על בסיס תפוקת האסיר, קרי - מספר הפריטים שייצר, או היה מעורב בייצורם, כפול התעריף שקבע היזם הקבלני עבור אותו פריט. לטענת ב"כ המשיב, עובר לתחילת העסקתו של האסיר, לצד ההסבר שהוא מקבל על תהליך העבודה ונהלי הבטיחות, נמסרת לו גם דרך חישוב התגמול שישולם לו בעבור עבודתו.

בדיון בפניי אמר עורך חוות הדעת, יועמ"ש מערך התעסוקה, רב כלאי עו"ד נח לירן (להלן: " יועמ"ש מערך התעסוקה") כי עוד בטרם החל העותר בעבודתו במפעל, נמסר לו מה יהיה הסכום שישולם לו בעבור כל פריט וסכום זה הועבר לעותר במלואו. יועמ"ש מערך התעסוקה הדגיש כי " אין, לא היה ולא יהיה, אצל אף אסיר, שום ניכוי ובשום צורה ואופן פרט לניכויים של ענייני משמעת לפי פקודת בתי הסוהר".

לדבריו, טענת העותר לפיה נוכו 6% משכרו אין פירושה כי העותר לא קיבל את מה שהובטח לו, אלא שלשיטת העותר מגיעים לו 6% נוספים, טענה שאין בה ממש.

(ב)  ב"כ המשיב דוחה גם את טענת העותר באשר לתשלומי "בונוס", שלא הועברו לידיו. לטענתה, מעולם לא נמסר לעותר כי הוא עתיד לקבל תשלום "בונוס" עבור עבודתו וגם אסירים אחרים העובדים לצידו באותה עבודה לא קיבלו תשלום כזה. ההחלטה אם לשלם "בונוס" לאסירים מסורה לשיקול דעתו הבלעדי של היזם הקבלני, כאשר המשיב משמש צינור להעברת הכסף מידי היזם אל האסיר ותו לא.

(ג)  באשר לטענה בדבר אי אספקת מדי עבודה מתאימים, טוענת ב"כ המשיב כי בשונה מאסירים המועסקים בעבודות ריתוך, למשל, להם מספק המשיב מדי עבודה מתאימים, אין לעותר אין כל צורך במדי עבודה ייחודיים לצורך עבודתו והוא יכול ללבוש את מדי האסיר הרגילים, המסופקים לאסירים באפסנאות.

יחד עם זאת, ניתנת לאסירים אפשרות לפשוט בזמן העבודה את חולצת האסיר וללבוש חולצת טריקו לבנה או כתומה, שאינה מסופקת על ידי המשיב וניתנת לרכישה במרכזי המכר באופן פרטי, או באמצעות היזם בעלות מוזלת וברכישה מרוכזת. ב"כ המשיב מדגישה, כי המשיב אינו מחייב אסירים ללבוש חולצת טריקו בזמן העבודה, אינו מאלץ אותם לרכוש חולצה כזו וממילא רק לאחרונה קיבלו האסירים, והעותר ביניהם, מענק מיוחד לרכישת חולצות טריקו במרכז המכר.

(ד)  באשר לבקשת העותר לחייב את המשיב לספק נתונים לגבי תנאי העסקת אסירים אחרים, טוענת ב"כ המשיב כי אין מקום לחייב את המשיב לספק נתונים שאינם נוגעים באופן ישיר לעותר, והיא תוהה כיצד נתונים בדבר מספר האסירים המועסקים וסוגי העבודה שהם מבצעים יכולים לשרת את עניינו של העותר.

לטענתה, הנתונים האמורים מסופקים באופן קבוע לגורמים שונים כגון המשרד לביטחון פנים ומבקר המדינה, וגם מערך התעסוקה עורך ביקורות קבועות ובודק את התנהלות מתקני הכליאה ועמידתם בפקודות ובנהלים בכל הנוגע להעסקת אסירים.

4.   בדיון שהתנהל בתאריך 28.7.13, לאחר שב"כ העותר פירט עיקרי טיעוניו, קבע בית המשפט כי המשיב יגיש כתב תשובה משלים ויצרף את המסמך שבו מופיע חישוב השכר שקיבל העותר בגין עבודתו במפעל הקרטון. כתב תשובה משלים הוגש לבית המשפט ולאחריו התקבלה גם תגובת העותר.

5.   בכתב התשובה המשלים טוענת ב"כ המשיב כי אגף 8, שבתוכו פועל המפעל בו מועסק העותר, הוא אגף סגור שאינו נמצא באיזור התעסוקה. פתיחת המפעל בתוך האגף מאפשרת העסקת אסירים שלא היו יכולים להשתלב בתעסוקה בדרך אחרת, כגון אסירים המסווגים כסג"ב ואסירי עולם, לרווחתם ולטובתם.

לטענת ב"כ המשיב, על מנת לאפשר העסקת אוכלוסייה זו, נדרשת נוכחות בקרי איכות, שאמונים על הכשרת האסירים, על בקרת איכות העבודה, על שיקוף, פריקה, אריזה והעמסת הסחורה ושינועה אל מחוץ לאגף.

ב"כ המשיב מפנה לנספח לכתב התשובה המשלים וטוענת כי עובר לתחילת העסקתו של העותר במפעל, נמסר לו מה השכר שמקבל עובד ייצור כמותו, להבדיל משכרם של עובדי הבקרה.

לטענתה, הסכום שמעביר היזם למשיב עבור עבודת האסירים מתחלק לשני רכיבים, שאינם באים זה על חשבונו של זה. האחד, תשלום לעובד הייצור, שמשולם לאסיר על בסיס מספר היחידות שייצר כפול התעריף שנקבע עבור הפריט, והשני, תשלום לאסיר המועסק בבקרת איכות, אריזה ושינוע התוצרת הגמורה אל מחוץ לאגף ומסירתה לידי היזם.